הגינה של הכיתה
סיפור · כיתה ב׳ · 5 שאלות
בתחילת החורף הביאה המורה רינה לכיתה שקית קטנה עם זרעים של שעועית. "היום נשתול גינה," אמרה.
כל ילד קיבל כוס עם אדמה וכתב עליה את השם שלו. הילדים שמו בכל כוס שני זרעים, כיסו אותם באדמה והשקו במעט מים. את הכוסות הניחו על אדן החלון, ליד השמש.
במשך כמה ימים לא קרה כלום. עידו התאכזב. "אולי הזרעים לא טובים," אמר. "צריך סבלנות," ענתה המורה.
בבוקר של היום השביעי צעקה שירה: "תראו!" מתוך האדמה בכוס שלה יצא נבט ירוק וקטן. אחרי יומיים נבטו כמעט כל הזרעים — וגם הזרעים של עידו. הוא רץ לחלון, הסתכל על הכוס שלו וחייך מאוזן לאוזן.
הילדים מדדו את הנבטים בכל יום וציירו אותם במחברת. עידו כתב בגדול: "סבלנות משתלמת!"
שאלות
1. איזה זרעים הביאה המורה?
2. איפה הניחו הילדים את הכוסות?
3. למה עידו התאכזב?
4. מה פירוש המשפט "סבלנות משתלמת"?
5. מה הילדים עשו בכל יום אחרי שהנבטים צמחו? למה לדעתכם עשו את זה?

