הרעיון של הקיבוץ היה ליצור קהילה שבה כולם עובדים יחד ומתחלקים בכל מה שיש. החברים עבדו בעיקר בחקלאות, אכלו יחד בחדר האוכל, וקיבלו מה שהיו צריכים לפי הצרכים שלהם. ההחלטות התקבלו באסיפת החברים, שבה כל חבר הצביע. בקיבוצים רבים ילדים גדלו אז בבית ילדים משותף, ובאו להורים אחר הצהריים.
במשך השנים קיבוצים רבים השתנו. היום בחלק גדול מהם החברים מקבלים משכורת ומנהלים משק בית פרטי, אבל עדיין יש בהם הרבה שיתוף: בחינוך, בתרבות, בעזרה הדדית ובשירותים. בקיבוצים יש היום לא רק חקלאות, אלא גם מפעלים, תיירות וחברות טכנולוגיה, וחברים רבים עובדים גם מחוץ לקיבוץ. דוד בן־גוריון, ראש הממשלה הראשון, גר בסוף ימיו בקיבוץ שדה בוקר שבנגב.
טעות נפוצה היא לבלבל בין קיבוץ למושב. בקיבוץ, במקור, הכול היה משותף והמשק היה אחד לכולם. במושב לכל משפחה יש בית, משק ואדמה משלה, והשיתוף הוא בעיקר בשיווק ובשירותים. שני סוגי היישובים קטנים בדרך כלל, ומשתייכים למועצה אזורית.