השם בא מיוונית: ״קופרוס״ — גללים, ״ליתוס״ — אבן. כמו עצמות, גם גללים יכולים להיקבר מהר ולהתאבן. החוקרים פורסים אותם לפרוסות דקות ובודקים במיקרוסקופ: שברי עצמות מעידים על טורף, ושרידי צמחים — על אוכל צמחים.
אחד הקופרוליטים המפורסמים נמצא בקנדה, והוא גדול ומלא בשברי עצמות. לפי הגודל והתוכן, חוקרים ייחסו אותו לטירנוזאורוס. הקושי עם קופרוליטים הוא לדעת בוודאות מי ״השאיר״ אותם — לכן מייחסים אותם בזהירות.
קופרוליטים נמצאים גם מבעלי חיים רבים אחרים, כמו כרישים, דגים ותנינים. אספנים אוהבים אותם בגלל הצורות המצחיקות, והמדענים — בגלל המידע. בחלק מהם נמצאו אפילו שרידים של טפילים זעירים שחיו במעיים.