החלוצים והחלוצות
הסיפור מתחיל לפני שהיו מחשבים חשמליים. ב־1843 כתבה המתמטיקאית האנגלייה עדה לאבלייס הערות ארוכות על ״המנוע האנליטי״ — מכונת חישוב מכנית שתכנן צ׳ארלס בבג׳ ולא נבנתה מעולם. באחת ההערות היא תיארה, צעד אחרי צעד, איך המכונה תחשב סדרה של מספרים מיוחדים. רבים מחשיבים את זה לתוכנית המחשב הראשונה, ואת עדה — למתכנתת הראשונה. היא גם הבינה שמכונה כזאת תוכל לעבוד לא רק עם מספרים, אלא גם עם מוזיקה וסמלים.
במאה ה־20 הצטרפו חלוצים נוספים. גרייס הופר, מתמטיקאית וקצינה בצי האמריקני, פיתחה בתחילת שנות ה־50 את אחד המהדרים הראשונים — תוכנה שמתרגמת הוראות כתובות לשפת המכונה — וקידמה את הרעיון שאפשר לתכנת במילים דומות לאנגלית. מרגרט המילטון הובילה את צוות התוכנה של חלליות ״אפולו״, שהביאו בני אדם לירח, ונחשבת לאחת שהפכו את כתיבת התוכנה למקצוע הנדסי של ממש.
מי עושה מה בעולם התוכנה
מפתחים ומפתחות כותבים קוד: יש מפתחי ״צד לקוח״ שבונים את מה שרואים על המסך, ומפתחי ״צד שרת״ שבונים את מה שקורה מאחורי הקלעים. בודקי תוכנה מחפשים באגים לפני שהמשתמשים מוצאים אותם. מעצבי חוויית משתמש מתכננים שהתוכנה תהיה ברורה ונוחה. אנשי מידע מנתחים כמויות עצומות של נתונים, ואנשי אבטחת מידע — סייבר — מגינים על מערכות מפני פריצות.
יש גם מנהלי מוצר שמחליטים מה לבנות, מפתחי משחקים, מפתחי בינה מלאכותית, ומהנדסים שכותבים תוכנה למכשירים — מרכבים ומטוסים ועד מכשירים רפואיים. כמעט בכל המקצועות האלה עובדים בצוות, מדברים הרבה, כותבים ומסבירים. לכן חוץ מקוד, חשובים גם סקרנות, סבלנות, שיתוף פעולה ויכולת ללמוד דברים חדשים כל הזמן — כי הטכנולוגיה משתנה מהר.
איך התחיל ההייטק בישראל
ב־1955, כשהמדינה הייתה בת שבע בלבד, הופעל במכון ויצמן ברחובות מחשב בשם ויצק (WEIZAC) — המחשב הראשון בישראל ואחד המחשבים האלקטרוניים הראשונים בעולם. המדענים השתמשו בו בין השאר לחישובים על גאות ושפל באוקיינוסים. ב־1974 פתחה חברת שבבים אמריקנית גדולה בחיפה את מרכז הפיתוח הראשון שלה מחוץ לארצות הברית, ובעקבותיה הגיעו עוד חברות בינלאומיות.
בשנות ה־90 החלה פריחה גדולה. ב־1996 הציגו ארבעה צעירים ישראלים תוכנה בשם ICQ, שאפשרה לשלוח הודעות מיידיות בין מחשבים ברחבי העולם — מהראשונות מסוגה. בסוף שנות ה־90 פותח בישראל כונן הבזק הנייד שנכנס לכיס, שהישראלים קוראים לו עד היום ״דיסק און קי״. עולים רבים מברית המועצות לשעבר, שהגיעו באותן שנים, הביאו איתם ידע רב במתמטיקה ובהנדסה, ותרמו לצמיחה.
ההייטק הישראלי היום
בעשורים האחרונים קמו בישראל אלפי חברות הזנק — ״סטארט־אפים״ — בתחומים כמו אבטחת מידע, ניווט, רפואה, חקלאות ומכוניות. ב־2009 יצא לאור ספר באנגלית שכינה את ישראל ״אומת הסטארט־אפ״, והכינוי נדבק. לפי רשות החדשנות, בשנת 2024 עבדו בהייטק בישראל כ־400 אלף איש — כ־11% מהעובדים במשק, אחד השיעורים הגבוהים בעולם.
ועדיין יש הרבה מה לשפר: בהייטק הישראלי עובדות פחות נשים מגברים, ויש קבוצות באוכלוסייה שכמעט לא מגיעות אליו. יש תוכניות רבות שמנסות לשנות את זה — חוגים, קורסים ותוכניות בבתי ספר. החדשות הטובות: כל אחד ואחת יכולים להתחיל, כבר עכשיו, בסקראץ׳ או בפייתון. רוב המתכנתים בעולם התחילו בדיוק כך — מסקרנות ומפרויקט קטן.