בטבע השממית הנמרית חיה באזורים יבשים וסלעיים באפגניסטן, בפקיסטן, בהודו ובאיראן. ביום היא מסתתרת בין סלעים, ובלילה יוצאת לצוד חרקים. בניגוד לשממיות רבות, יש לה עפעפיים — היא יכולה ״למצמץ״ — ואין לה כריות דביקות לטיפוס על קירות.
הזנב העבה שלה הוא מחסן של שומן. כשהיא מרגישה סכנה, היא יכולה להשיל את הזנב כדי לברוח; הזנב צומח מחדש, אבל נראה אחרת. לכן אסור לעולם להרים לטאה בזנב. מחזיקים אותה בעדינות, קרוב לרצפה, ורק כשהיא רגועה.
שממית נמרית צריכה טרריום עם צד חם וצד קר יותר, מחבואים, ומקור חום שמבוגר מתקין. היא ניזונה מחרקים חיים. כמו כל הזוחלים, היא עלולה לשאת חיידקים, ולכן שוטפים ידיים במים וסבון אחרי כל מגע. בישראל מותר להחזיק רק זוחלים מרשימה שמפרסמת רשות הטבע והגנים — כדאי לבדוק.