למה אי אפשר לתרגם מילה במילה
נדמה שתרגום פשוט: לוקחים כל מילה ומחליפים אותה במילה המתאימה בשפה השנייה. אבל נסו לתרגם ״שבירת ראש״ מילה במילה לאנגלית — יוצא משהו על ראש שנשבר, ולא על חשיבה קשה. בכל שפה יש ניבים, ביטויים וסדר מילים משלה.
גם למילה אחת יכולות להיות כמה משמעויות. ״ספר״ בעברית יכול להיות ספר לקריאה, ספר שמסתפר אצלו, או פועל — ״הוא סיפר״. רק מתוך ההקשר — המילים שמסביב — אפשר לדעת איזו משמעות נכונה. זה בדיוק מה שקשה למחשבים.
אפילו בתוך משפט אחד, אותה מילה יכולה לשנות משמעות. ״הוא פתח את החלון״ ו״הוא פתח בשיחה״ — בשני המשפטים מופיע ״פתח״, אבל באנגלית יתורגם כל אחד במילה אחרת. מתרגם טוב, אנושי או ממוחשב, צריך לשים לב לכל המשפט ולפעמים גם למשפטים שלפניו.
שלושה דורות של מכונות תרגום
הניסיונות הראשונים לתרגום מכונה התבססו על כללים: בלשנים ומתכנתים כתבו מילונים וכללי דקדוק, והמחשב פעל לפיהם. זה עבד במשפטים פשוטים, אבל נכשל מול העושר והחריגים של שפה אמיתית.
אחר כך באה שיטה סטטיסטית: מחשבים קיבלו כמויות גדולות של טקסטים שכבר תורגמו בידי אנשים — למשל מסמכים רשמיים שמתפרסמים בכמה שפות — וחיפשו בהם דפוסים: איזה צירוף מילים בשפה אחת מופיע בדרך כלל מול איזה צירוף בשפה השנייה.
היום רוב מערכות התרגום משתמשות ברשתות עצביות. הן קוראות את כל המשפט, שמות לב להקשר, ומייצרות תרגום שלם שנשמע טבעי יותר. זה שיפור גדול — אבל גם השיטה הזאת לומדת מדפוסים בנתונים, ולא ״מבינה״ את המשמעות כמו מתרגם אנושי.
אותו רעיון של רשתות עצביות משמש גם לתרגום דיבור. כשמדברים לאפליקציה, היא בדרך כלל קודם הופכת את הקול לטקסט, אחר כך מתרגמת את הטקסט, ולבסוף יכולה גם להקריא את התרגום בקול. כל שלב כזה יכול להוסיף טעות — למשל אם יש רעש ברקע או אם מדברים מהר מאוד.
איפה התרגום נכשל
עברית מציבה אתגרים מיוחדים. אנחנו כותבים בדרך כלל בלי ניקוד, ולכן ״ספר״ ו״ספר״ נראים אותו דבר. בעברית גם יש זכר ונקבה כמעט לכל דבר: ״את״ ו״אתה״, ״ישבה״ ו״ישב״. באנגלית you ו־doctor לא מגלים אם מדובר באישה או בגבר, ולכן המחשב צריך לנחש כשהוא מתרגם לעברית — ולפעמים הוא בוחר לפי הרגלים שנפוצים בנתונים, למשל ״רופא״ בזכר ו״אחות״ בנקבה. זו דוגמה להטיה שהגיעה מהנתונים.
תרגום נכשל גם בבדיחות, בשירים ובמשחקי מילים, וכן בשפות שיש עליהן מעט טקסטים מתורגמים, כי למחשב היו פחות דוגמאות ללמוד מהן. ושלט שתורגם במכונה בלי בדיקה עלול להפוך לבדיחה ברשת.
איך משתמשים בתרגום בחוכמה
תרגום מכונה מצוין כדי להבין בערך מה כתוב — מתכון באתר זר, הוראות של משחק או תפריט במסעדה בחו״ל. אפליקציות מסוימות יודעות גם לתרגם טקסט מתוך תמונה, או לתרגם דיבור בזמן שיחה.
כשהתרגום חשוב — עבודה לבית הספר, מכתב או שלט — כדאי לבדוק: נסו לתרגם את התוצאה בחזרה לעברית ולראות אם המשמעות נשמרה, נסחו משפטים קצרים וברורים, ובדקו מילים חשודות במילון. ובשיעורי אנגלית: אם תעתיקו מהמתרגם במקום לתרגם בעצמכם, לא תלמדו את השפה — וזה בדיוק מה שהשיעור נועד ללמד.
ודבר אחרון: אל תכניסו למתרגם באינטרנט מידע פרטי — מכתבים אישיים, כתובות, מספרי טלפון או סיסמאות. מה שמקלידים באתר כזה עלול להישמר אצל החברה שמפעילה אותו.