מאיפה מגיעים המים?
מקורות המים הטבעיים בישראל הם הכנרת, מי תהום במאגרים תת קרקעיים וגשם שיורד בחורף. בשנים שבהן יורד מעט גשם המקורות האלה לא מספיקים. כדי להתמודד, ישראל התחילה להתפיל מי ים: במתקני התפלה מפרידים את המלח מהמים, ומקבלים מים טובים לשתייה. מתקנים כאלה פועלים לאורך חופי הים התיכון, והם מספקים חלק גדול ממי השתייה במדינה.
כמה בדיוק מי השתייה מקורם בהתפלה משתנה משנה לשנה ומאתר לאתר, ולכן לא נציין כאן מספר אחד. מה שחשוב להבין הוא שהתפלה שינתה את המצב, אבל היא צורכת אנרגיה ולכן עדיין חשוב לחסוך.
טפטוף ושימוש חוזר
בחקלאות ישראלית פיתחו את שיטת ההשקיה בטפטוף: צינורות עם חורים קטנים מטפטפים מים ישר אל שורשי הצמח, ולא מתבזבז מים על השטח כולו. השיטה הזאת נפוצה היום בעולם. בנוסף, בישראל מטהרים הרבה מי שפכים ומשתמשים בהם שוב להשקיית שדות. מי השתייה לא מתערבבים בהם.
בבית אפשר להשתמש במים אפורים, כלומר מי מקלחת וכיור שאינם מלוכלכים מאוד, להשקיית גינה בעזרת מערכת מתאימה, בהתאם לתקנות.
איך חוסכים מים בבית?
סוגרים ברז בזמן צחצוח שיניים, מקצרים מקלחת, מתקנים ברז שמטפטף, ומשתמשים בכפתור חצי שטיפה בניאגרה. ברז שמטפטף יכול לבזבז ליטרים רבים ביום, ולכן כדאי לספר למבוגר אם מבחינים בטפטוף. בגינה משקים בשעות הערב או הבוקר המוקדם, כדי שפחות מים יתאדו, ובוחרים צמחים שמתאימים לאקלים ושצריכים מעט מים.
חיסכון במים גם חוסך אנרגיה, כי צריך אנרגיה כדי להתפיל, לשאוב ולחמם מים.
כל טיפה נחשבת
גם כשיש לנו מים, הם משאב יקר. כדאי לשמור על הכנרת, על נחלים ועל מי התהום מפני זיהום, כי כשהם מזוהמים קשה לנקות אותם. ואם כל אחד בבית יחסוך מעט, ההבדל הכולל יהיה גדול.
ניסוי חשבון קטן
אפשר למדוד כמה מים מבזבזים: מניחים דלי מתחת לברז מטפטף למשך שעה, או מודדים כמה מים יוצאים בעשר שניות של ברז פתוח. מכפילים בשעות ביום, ורואים כמה ליטרים אפשר לחסוך בקלות. מבוגר יכול לעזור לבדוק את מונה המים בבית לפני ואחרי יום שבו כולם נזהרים. מספרים כאלה הופכים חיסכון מרעיון מופשט לדבר שאפשר לראות.