למה מפרידים פסולת?
פסולת שמגיעה מעורבבת למטמנה נקברת באדמה ותופסת שם מקום. פסולת שמופרדת אפשר לשלוח למפעלי מחזור, שהופכים אותה לחומר גלם חדש: נייר ממוחזר, בקבוקי זכוכית חדשים, מתכת לכלים ועוד. כך חוסכים משאבים וגם מקום במטמנות.
כדי שהמחזור יצליח, חשוב להפריד נכון. פריט שנזרק לפח הלא נכון יכול לפגוע בכל השאר, למשל אריזה מלוכלכת מאוד בתוך פח נייר.
הפחים הצבעוניים
לפי ההנחיות המקובלות בישראל, הפח הכחול מיועד לנייר וקרטון, כמו עיתונים, מחברות ותיבות קרטון שטוחות. הפח הסגול מיועד לבקבוקי זכוכית וצנצנות. הפח הכתום מיועד לאריזות, כמו אריזות פלסטיק של מזון, קופסאות שימורים, שקיות פלסטיק וקרטוני משקה וחלב. הפח הירוק הוא לפסולת הרגילה שאין לה פתרון מחזור במקום. בחלק מהערים יש גם פח חום לפסולת אורגנית כמו שאריות אוכל.
חשוב לדעת: הכללים עשויים להשתנות קצת בין עיר לעיר ומשתנים עם הזמן. לכן הכי טוב לבדוק באתר העירייה או על הפח עצמו מה מותר לזרוק.
איך מכינים אריזה למחזור?
מרוקנים את האריזה היטב, ושוטפים בקלות אם נשארו בה שאריות שמן או מזון. אין צורך לשפשף עד שהיא נוצצת. מקפלים קרטונים כדי לחסוך מקום בפח. מוציאים את הפקק מהבקבוק רק אם כך מורים בעיר שלכם, ולא מכניסים שקית ניילון מלאה בתוך שקית אחרת סגורה.
דברים שלא מכניסים למחזור הרגיל: מצלמות, סוללות ומכשירי חשמל ישנים, שיש להם נקודות איסוף מיוחדות. גם בגדים משומשים מוסרים במכלים ייעודיים או תורמים.
איך זוכרים?
כחול = נייר, סגול = זכוכית, כתום = אריזות, ירוק = כל השאר. אפשר לתלות ליד הפח בבית מדבקה קטנה, ולבדוק מי במשפחה הראשון שמפריד בלי לטעות. ובכל פעם שיש ספק, כדאי לשאול או לבדוק, כי טעות קטנה גם מכבידה על העובדים במתקן המיון.
טעויות נפוצות ואיך נמנעים מהן
טעות נפוצה היא להכניס שקית שלמה מלאה בפסולת מעורבת לפח המחזור, כי אז אי אפשר למיין את התוכן. טעות אחרת היא לזרוק חפץ שבור, כמו כוס זכוכית, לפח של בקבוקים. כשלא בטוחים, עדיף לשאול מבוגר או לקרוא את ההוראות שעל הפח. אפשר גם לערוך משחק משפחתי של מיון: מניחים על השולחן עשרה חפצים ומחליטים יחד לאיזה פח כל אחד שייך.