מה זה בסכנת הכחדה?
מין בסכנת הכחדה הוא מין שמספר הפרטים שלו קטן מאוד, ויש סיכוי שייעלם לגמרי. ארגון בינלאומי בשם IUCN מנהל את ״הרשימה האדומה״ שמדרגת עד כמה כל מין בסכנה, מ״פחות מדאיג״ ועד ״נכחד״. מין נכחד הוא מין שלא נשאר אף פרט שלו.
הכחדה היא תהליך טבעי, אבל בעשורים האחרונים קצב ההיעלמות מהיר בהרבה בגלל פעולות האדם.
למה בעלי חיים בסכנה?
הסיבות העיקריות הן אובדן בית גידול, כשחותכים יערות ובונים במקומם, ציד והברחת בעלי חיים, זיהום, מינים פולשים ושינוי האקלים. כשבית הגידול נעלם, אין לחיה איפה לחיות ולאכול.
גם פסולת, במיוחד פלסטיק, פוגעת בחיות ים שבולעות אותה בטעות או נקלעות לרשתות נטושות.
סיפורי הצלחה
האורקס הלבן, אנטילופה מדברית יפה, נעלם מהטבע במאה העשרים. מאמצים של גני חיות ופרויקטים בעולם אפשרו לגדל אותו בשבי, ובישראל שוחררו כמה עדרים בדרום, בהם באזור חי בר יטבתה. כך מין שכמעט נעלם חזר לחיות בטבע. גם הצבי הפרסי חזר ליערות הגליל בעזרת פרויקט הרבייה ושחרור. גם נשרים בגולן ובמקומות אחרים נשמרים בתוכניות מיוחדות, כי הרעלות הן סכנה גדולה להם.
הדוגמאות מראות שאפשר להציל מינים כשפועלים בזמן.
מה אפשר לעשות?
לשמור על שמורות הטבע, לא לקנות מוצרים שמקורם בצייד בלתי חוקי, לא לזהם נחלים וחופים, ולא להשתמש ברעלים נגד מכרסמים, כי הם פוגעים גם בציפורי דורס. אפשר לתמוך בארגוני שימור, לצפות בחיות מרחוק ולדווח למוקד על חיית בר פצועה. לעולם לא ניגשים לחיות פראיות בעצמנו.
מה יכולה כיתה לעשות
כיתה יכולה לבחור מין אחד בסכנה בישראל, לחקור עליו, להכין כרזה עם העובדות החשובות ולהציג אותה בבית הספר. אפשר גם להזמין מדריך מרשות הטבע, לבנות בית לציפורים בחצר בהכוונת מבוגר, או לנקות אזור מפסולת. הידע הוא כלי חשוב: מי שמכיר חיה מתחיל לאכפת לו ממנה, ומי שאכפת לו מוכן לפעול למענה.
עוד נקודה למחשבה: לפעמים הצלת מין אחד מצילה הרבה אחרים. כששומרים על שטח גדול לטובת חיה אחת, כל הצמחים והחיות שחיים באותו מקום נהנים מהגנה, ולכן המדענים מדברים על שמירת בתי גידול שלמים.