שקיפות כוללת כמה רעיונות: לדעת שמדברים עם צ׳טבוט ולא עם אדם, לדעת שתמונה נוצרה בבינה מלאכותית, ולהבין בערך אילו נתונים והגיונות עומדים מאחורי החלטה. אם מערכת דחתה בקשה של מישהו, הוגן שהוא יוכל לשאול ״למה?״ ולקבל תשובה.
זה לא תמיד קל. ברשתות עצביות גדולות יש המון מספרים, וקשה גם למומחים להסביר בדיוק למה הרשת נתנה תשובה מסוימת. בגלל זה חוקרים מפתחים שיטות להסביר החלטות של מודלים, ויש מקומות שבהם קובעים כללים שמחייבים לסמן תוכן שנוצר ב־AI או לגלות מתי משתמשים בה.
טעות נפוצה היא לחשוב ששקיפות היא רק עניין של חברות גדולות. גם אנחנו יכולים להיות שקופים: לספר למורה שהשתמשנו בכלי AI ובאיזה חלק, ולסמן תמונה שיצרנו בעזרתו. שקיפות בונה אמון — ועוזרת לאחרים להחליט כמה לסמוך על מה שהם רואים.